"אם בהר חצבת אבן להקים בניין חדש , לא לשווא אחי חצבת לבניין חדש כי מן האבנים האלה יבנה מקדש" (נעמי שמר) בציון שנה למלחמת חרבות ברזל הבנות שמעו שיחה ולמדו בכיתות עם המחנכות על סיפור של מקום , דמויות ורוח המלחמה , כל שכבה קיבלה נושא בו התעמקה- אחדות, גבורה, אמונה ותפילה . לאחר היחידות כל בת קיבלה אבן עליה כתבה מילה שיצאה איתה בעקבות הלימוד/ תכונה של אחד הנופלים . בסיום היצירה כל בת הגיעה להניח את האבן שלה וביחד יצרנו מעין בית מקדש , מתוך תפילה ואמונה שלא לשווא כל זה ומכל אבן , תכונה ומעשה יבנה המקדש בעז"ה . בתפילה וציפיה לבניין אריאל ולגאולה שלמה בעז"ה.